|
עוד בילדותו היה פיני צינוביץ מצייר. בשנות לימודיו בבית הספר, בקיבוץ דפנה שבגליל, שם נולד ב-13 בספטמבר 1943 . בילדותו היה גם מצייר לעצמו וגם עושה דברים למען הכלל כמו קישוטי חגים, מפות, עיטור העלון של חברת הילדים ועוד .נוסף לכך היה גם מדריך של כיתות צעירות. לאחר סיום בית הספר התגייס כשליח לפני הצבא למה שנקרא אז חטיבת בני הקיבוץ המאוחד.שם היה בין היתר אחראי על החוג הבין קיבוצי לעיצוב גרפי.
בצבא התנדב לצנחנים. לאחר קורס קצינים עבר לשרות בגולני. לקראת סיום השרות נפצע אנושות בפעילות צבאית. מצבו הוגדר- פצוע אנוש. לאחר חודשים רבים של החלמה ולאחר שלא ידע בדיוק מה לעשות עם עצמו הוצע לו ללמוד גרפיקה בבצלאל. צינוביץ לא השלים שם את לימודיו, (שלוש שנים מתוך ארבע). בשנת 1968 עבר עם משפחתו לקיבוץ צובה שבהרי ירושלים. בשנת 1972 הקים סטודיו קטן לתחריט ועבד כתחריטאי עד תחילת 1979 אז התחיל לצייר גם על דיקטים ומאוחר יותר על בדים. חלק מזמנו הקדיש לאומנות וחלק לעבודה בענפי הקיבוץ בייחוד במטעים.
פיני הציג בתערוכות רבות, בתל אביב ובגלריות בקיבוצים שונים. הגדולות ביותר היו בשנת 1993 במוזאון תל-אביב ושמה היה "ציורים 1989-1993".
בשנת 2001 בגלרית הבית שלו 'גלריית שלוש' "מה נשמע כרגע בשטח".
ובשנת 2005 במשכן לאומנות בקיבוץ עין חרוד, ושמה "ציור בורא".
בשנת 1989 זכה בפרס בנק דיסקונט לאמן הישראלי מטעם מוזיאון ישראל. בשנת 2002 זכה בפרס שר התרבות.
נפטר בתאריך 27.02.2007 .
השאיר אותנו כואבים.
פרידה מכישרון, מאינטואיציה, מרגישות וממחויבות.
הוא ביקש אהבה, בשבילו בשביל ציוריו, אבל הוא מעולם לא צייר כדי להיות נאהב. הציור היה לו צורך. הציור היה בשביל פיני מרחב אוטונומי, עם חוקים וקצב משלו, שנבעו מצורך קיומי.
פיני צייר כי הוא היה חייב לצייר. הוא לא יצר כדי לרצות אף אחד, לא את הגלריה ולא את הקיבוץ, לא את עירית ואף לא את עצמו.
הציור שלו נבע מהגוף ומהלב ולא מהתודעה. מעולם הוא לא החליט עליו מראש, ואת השמות לעבודותיו הוא תמיד נתן בדיעבד.
לאחר שאביו נפטר באה הסדרה "זמן הבשר",
לאחר התערוכה בעין חרוד פרץ הציור "ורוד בעין חרוד".
הוא היה יורד אל הסטודיו יום יום, מתיישב מול הקיר ו"נודד בכסא". הסטודיו היה לו עולם ומלואו והיקום שלו היה עשיר כמו פלטת הצבעים שהחזיק. וכך מבלי להכביר מילים, הוא היה בוחר את הצבעים, מושך אותם על הבדים והציור היה מגיח מעצמו.
העולם של פיני היה מורכב ותמים. הוא ניחן בנפש רחבה, בעדינות ובאנושיות. תכונותיו אלו תורגמו לקומפוזיציות צבעוניות, אשר היו לציור המופשט שיצר.
"ציור בורא " קראנו לתערוכתו האחרונה, בעין חרוד.
פיני ברא את ציוריו והוא נברא מתוכם. כל פעם מחדש.
פרידה במלאות שלושים לפטירתו של פיני צינוביץ'
מאת יניב שפירא
אוצר התערוכה 'ציור בורא'
המשכן לאומנות בעין חרוד, 2005
|
.jpg)
.jpg?id=3332903)
