פנחס צינוביץ
אתר הבית

תמונות חיים
 

 

 

עירית יקרה,
עם פינחס גדלתי מינקות עד בחרות - כאחים היינו...
ביחד ישבנו על הסיר, יחד הלכנו לגן, לביה"ס ויחד התקבלנו לחברות בקיבוץ דפנה.                                                     
פינחס היה ילד יפה, בהיר עיניים עם קווים סלביים בפניו, ילד ברוך כישרונות שעסק בספורט, נגינה וציור והיה תלמיד מצטיין. באופיו היה טוב-לב וטוב-מזג, חייכן ואהוב על כולם.

בגיל נעורים החל להתבלט בכישרון הציור שלו, בעיקר בציורי הקריקטורות. הוא החל מעטר את עלוני הקיבוץ ועזר לעצב ולהעמיד את התערוכה ליובל 25 שנים של קיבוץ דפנה
אחרי שעות הלמודים והעבודה, עסק בהדרכה ותמיד תמיד נתן כתף היכן שנחוץ וצריך.
כולנו התגייסנו לצבא, אך פינחס גויס לשנה שלישית כמרכז הדרכה של חטיבת בני הקבוץ המאוחד באזור הצפון, והיה גם גרפיקאי ומאייר של עלון החטיבה "יחדיו".
ואז בא הצבא, פינחס התגייס לצנחנים ועבר את המסלול הרגיל - טירונות, קורס מ"כים וקורס קצינים, שבסיומו הוצב כקצין חבלה בגולני.
לקראת סיום הצבא, יצא לפעולת תגמול בירדן ובדרך חזרה נורתה אש לעבר הכוח, אשר שפגעה במחסנית כדורים הצמודה למותניו והיא התרסקה בתוך גופו.
פינחס אושפז במצב אנוש בבי"ח בעפולה. הידיעה על מצבו הכתה בנו קשה. באנו לבקרו והוא שכב שם בתוך קירור, חסר הכרה ועירית חברתו לצידו.
פינחס לחם ויכול, אך פציעה זו הייתה אירוע טראומטי שהשפיע מכאן ואילך על חייו.
כשהתאושש, חזר לדפנה על-אף קשייו הפיזיים, ניסה במאמצים כבירים להשתלב בעבודת החקלאות שהייתה טבועה בו עמוק כתפיסה אידיאולוגית.
במשך הזמן נשא את עירית חברתו לאישה ונולדה בתם הבכורה.
לאחר מספר שנים עברה המשפחה הצעירה לקיבוץ צובה ופינחס יצא ללמודים בבצלאל.
החיים זרמו ונפרדו דרכינו ופינחס התפרסם כצייר בארץ ובעולם.
המפגשים המרגשים שלו עם בני הכיתה היו כעת בתערוכות במוזיאון תל-אביב ובמוזיאון עין-חרוד.
במפגש האחרון לפני כשנה, אירגננו מסיבה לכבודו והוא היה מאושר.
יחד הסתובבנו במוזיאון ושמענו את הסבריו לתמונותיו עזות ההבעה. סערת הרגשות שנתגלתה בציוריו, גילתה את שבנפשו והוא שהיה כה גלוי בציוריו, היה גלוי גם בשיחותיו עם חבריו וידידיו. מעולם לא הסתיר מצוקותיו ועל אף כישרונותיו המרובים והערכה לה זכה, היה חסר פוזה, צנוע, רגיש וכן באופן מפתיע.
 
בעין-חרוד נפרדנו ממך פינחס בלא שידענו.
כאן על קברך אני מהרהרת בכאב, האם בחיי היומיום זוכרים אנו את גודל המחיר שמשלמים אותם נערים-חיילים כמותך, נפגעי המלחמה המתמשכת בארצנו !
 
נזכור אותך תמיד באהבה רבה.
                                                                                          
ממני אביטל בשם ידידיך ובני כיתתך

נ.ב.
כששבתי הביתה, ישבתי לקרוא בספרו של פנחס- "ציור בורא", ולא הפסקתי עד שסיימתיו. פינחס באמת ברא את עולמו העשיר והמורכב והיפה כל כך.
גדולה האבדה וגדול הכאב, ואנו קטנים מלהושיע, אתכם בצערכם, 
                                                                 
                                                                 אביטל חוצב













 

 

עירית יקרה,
עם פינחס גדלתי מינקות עד בחרות - כאחים היינו...
ביחד ישבנו על הסיר, יחד הלכנו לגן, לביה"ס ויחד התקבלנו לחברות בקיבוץ דפנה.                                                     
פינחס היה ילד יפה, בהיר עיניים עם קווים סלביים בפניו, ילד ברוך כישרונות שעסק בספורט, נגינה וציור והיה תלמיד מצטיין. באופיו היה טוב-לב וטוב-מזג, חייכן ואהוב על כולם.
בגיל נעורים
לייבסיטי - בניית אתרים