פנחס צינוביץ
אתר הבית

תמונות חיים
 
פיני צינוביץ, "מטוס על קולי"
 גלריית דביר 1988
מאת : רפי לביא
 
לעיתים רחוקות תערוכה גורמת התרגשות כה עמוקה כפי שעושה זו הנוכחית של פיני צינוביץ. יתכן שהסיבה לכך היא תצוגה מועטת: עבודותיו אינן תלויות במוזיאונינו ושאר הממסדים בדרך כלל אינם מכירים אותן. זהו ציור של תנופה אדירה, אך לא התפרצות פתטית וזועקת עד לשעמום, ציור העשיר בחומריות רזה ובדקויות שאינן עדינות אלא חכמות, ציור שלצבעוניות שלו יש עוצמה שלא ראיתי כמותה כמעט בשום מקום. לא צבעוניות התומכת בצורה, אלא צבע כאמירה בפני עצמה.
ציוריו של צינוביץ לועגים לכל הניסיונות למיין, לסווג, לקבוע תזות ולהתפלסף על הפוסט-מודרניזם. הציוריות שבהם מגמדת את כל החוזרים בתשובה לציור ואת כל האקספרסיוניסטים, המיתולוגי סטים הנוסטלגי סטים וחווי הקץ למיניהם.
החיות של דימויו, בדרך כלל ראשים, דמויות והנוף, דוחקת הצדה את כל הדיבורים על משמעות, דימוי, מטפורה וסמל. אפשר לראות אותו בצוותא עם אלשינסקי של שנות השישים בדיוק כפי שאפשר לזווג אותו עם קיפר או קלמנטה העכשוויים. צינוביץ ייצא חזק מהשוואה כזו. צינוביץ קרוב ברוחו לגרשוני, קופפרמן ועוד אמנים ישראלים, שבציוריהם יש דינאמיקה של מטוס על קולי. את שריקתו אפשר לשמוע אך גופו נעלם .

אפשר לראות דוגמאות ציורי שמן בחלון 'אמנות'
 
 
 
 

 
לייבסיטי - בניית אתרים